החלטה בתיק ב"ל 298-11-09

1.      לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בשמיעה שנגרמה לו כפגיעה עבודה. 

ההליכים בתיק עד כה

2.      בהחלטה מיום 15/2/12 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את דר' פיטר גילבי לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

3.      יצוין כי עם מינויו של דר' פיטר גילבי למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה. 

4.      בתאריך26/3/12 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי " ליקוי השמיעה בהחלט נגרם כתוצאה מחשיפתו של התובע לרעש במסגרת עבודתו", וכן נקבע כי - " כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור, רק באוזן ימין ולא באוזן שמאל".

5.      בהמשך לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן בתשובותיו מיום 14/6/12.

6.      בתאריך 12/7/12  כאמור לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר / נוסף. הטעם עליו ביסס התובע את בקשתו זו הוא כי המומחה חרג מהעובדות, כפי שנקבעו ע"י בית הדין. נבהיר, כי התובע טען טענות רפואיות ולא טענות עובדתיות. וכך טען התובע - "המומחה מתעלם מהעובדה בהחלטת בית הדין מיום 24/5/12 לפיה הירידה בשמיעה באודיוגרם מיום 7/1/09 (עליה אומר המומחה בחוו"ד האחרונה "הבדיקה משנת 2009, שאין עוררין על מהימנותה") לפיה: שב 500 הרץ (באוזן שמאל) יש ירידה של לפחות 15 דציבל, ונושק ל- 2000 הרץ יש ירידה של לפחות 26 דציבל". לעמת זאת המומחה טוען בחוו"ד האחרונה שהירידה ב"הסף 1000 הרץ הוא 15 דב והסף ב 2000 הרץ הוא 20 דב".  מקריאת האודיו גרם הנ"ל הדבר לא נכון וגם מנוגד לנאמר בהחלטה".

7.      בתאריך 19/7/12 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף / אחר מהטעם שהמומחה השיב על כל השאלות שנשאל ולא סטה מן העובדות שנקבעו ע"י בית הדין.

דיון והכרעה

8.      בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

9.      אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון , גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה -

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו  בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)." 

10.  לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.  כן לא מצאנו כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

11.   באשר לטענת ב"כ התובע, כי המומחה חרג מהעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין - הרי שלא ניתן לקבל טענה זו.

נציין כי ב"כ התובע אינו מבדיל בין טענות עובדתיות לבין טענות רפואיות. העובדות נקבעו ע"י בית הדין ביום 15/2/12 והם מתייחסים לעבודתו של התובע ולחשיפתו לרעש מזיק. העובדות כלל אינן מתייחסות לאודיוגראמות. כבר מכאן, הרי שאין חריגה מהעובדות.